קיבלתי טלפון ביום שלישי בצהריים, ומי שהתקשרה הייתה עדנה מעמותת "בית לכלב" בחדרה. היא דיברה מהר, כאילו חששה שאם תעצור לנשום אני אסרב. "יש לנו האסקי,...
הלובי של מלון "חוף הכרמל" בנתניה היה הומה באותה שעת בוקר. אנשי עסקים עם מזוודות גלגלים. תיירים שחיכו לצ'ק-אין. ומלצרית אחת, בשם שירה בן־עמי, עם מגש...
חוות הכרמים של אסף רונן הייתה היפה מכדי להיות עצובה כך. חלונות גבוהים עד התקרה, פרחים טריים שמתחלפים בכל בוקר, מטבח שגדול מרוב דירות ברעננה. המקום...
שלושה ימים אחרי שהיא חזרה, אמא שלי השליכה את הצלחת על אשתי. ואז כרמית אמרה: תקראו את הפקודות שלי. הארוחה החגיגית התקיימה בשמונה בערב בדייקנות, באולם...
— אל תדאגי, אחותך לא עוברת לגור אצלנו, — אמרה מאיה בקול שלא השאיר מקום לפרשנות. — וגם לא גיא, וגם לא אמא שלך. מאיה פרשה...
באותו יום שישי, גיא הופיע בכניסה לבניין שלי עם קרטון בידיים. הוא נשען על מסגרת שער החניה, ממש איפה שהבוגנוויליה של השכנה גלשה מעל הגדר. היה...
הטלפון הצעצוע של שני אולם בית המשפט בתל אביב עמד לשמוע את גזר הדין. נגה אברמוב ישבה לבדה בשולחן ההגנה. הידיים שלה רעדו על הברכיים. עשרים...
הרפת הקטנה ליד נגב, לא רחוק מירוחם, הייתה מתעוררת כל בוקר באותו הסדר. עוזי בן־עמי, בעל המשק, בן חמישים ושתיים, לוקח דלי סובין ויוצא מהבית לפני...
רחל בן־עמי הייתה בת חמישים ושמונה, ועם מפתח שכבר לא פתח שום דבר. היא הבינה את זה ביום שלישי, בשבע ורבע בבוקר, מול "מוסך בן־עמי" ברחוב...
דלת, שעון, ותינוקת ששמה נועה כשהמפתח נסב בדלת, קפאתי במקומי. הייתי בת שלושים ואחת, אם חד-הורית, ועבדתי כמנקה בווילה של איש עסקים בהרצליה פיתוח. באותו בוקר...