הגשם ירד בלי הפסקה כשהמונית עצרה בכניסה למושב. הנהג הוריד את שתי המזוודות שלי על המדרכה הרטובה, הסתכל על הבית המוזנח שממולו, ואז עליי. "אתה בטוח,...
ביום ההקראה של הצוואה של סבתא, אמא אמרה לי לחכות במסדרון בדיוק באותו קול רגוע ורך שבו ביקשה ממני במשך שנים לערוך את השולחן כשבאו אורחים,...
האיש לא הגיע לשוק של מושב נהלל כדי לאמץ כלב. רשימת הקניות של אלי, אלמן בן שבעים ושלוש, כללה שקי תבואה, צינורות השקיה חדשים ותרופות לעדר...
אברהם שלי מת ביום שלישי, בשיאו של חורף ישראלי אפור ורטוב. הגשם דפק על החלונות כאילו גם השמיים התאבלו. בזמן שבחרתי את החולצה הלבנה האחרונה שלבש,...
במשך חמש עשרה שנה, החיים של נועה הסתכמו בדבר אחד: הטיפול באימא שלה, תקווה. כל בוקר התחיל באותה צורה — הקומקום שרק בדיוק בחמש ארבעים, כוס...
"אמא, הכנתי לך הפתעה," קולה של טלי נשמע מתוק כמו סירופ תירס. "ארזנו לך מזוודה. מחר בבוקר נוסעים לנופש. את, אני וניר." חשבתי שאולי סוף־סוף הבת...
הוא זרק אותי בסוף הקיץ, ערב אחד של אוגוסט בתל אביב, עם לחות של תשעים אחוז ועם אותה יהירות שאנשים מסוימים מפתחים בדיוק ברגע שבו הם...
עמדתי על הסף, ומיכל אפילו לא הסתכלה עליי. היא עמדה במרכז הסלון, מחקה ביד רטובה את התמונה של גדעון מהקיר. התמונה שלנו מהחתונה. זאת שהייתה תלויה...
הסתכלתי על יואב מעבר לשולחן המטבח הקטן, כשהוא שותה את הקפה שלי ומדבר על אמא שלנו כאילו היא כבר לא חיה. "תקשיבי, תמר," הוא התחיל לגלגל...
אלון עבד כפקח ביער ביריה שבע עשרה שנים. הוא הכיר את השבילים כמו את כף ידו, כל שיח פטל, כל סלע מכוסה אזוב, כל מעיין נסתר....