השעה הייתה עשר וחצי בלילה, כביש 4 מתפתל צפונה מתל אביב. הרכב השחור של נועה דהר בנתיב השמאלי, בדיוק במהירות המותרת. היא לא מיהרה לשום מקום...
אני זוכרת את הרגע הזה, עמוק בתוך הלילה, בדירה שלנו ברמת גן. עמדתי מול המראה בחדר האמבטיה, המקלחת עוד טפטפה מאחוריי, ובהיתי בשני הפסים הוורודים על...
ערב אחד, יומיים אחרי שחזרנו מבית החולים עם התינוקת, עומר פשוט קפא בפתח החדר. הוא נשען על המשקוף, ידיים קטנות תחובות בכיסים, והביט בעריסה כאילו ראה...
אוויר חם ודחוס מילא את מסדרון בית המשפט לענייני משפחה בחיפה. עמדתי שם, לבוש בחולצה שלבשתי לחתונה של דוד שלי לפני שש שנים, והסתכלתי על חמישה...
גיא הניח את מפתחות הבית שלי על שולחן הזכוכית בסלון, בדיוק באמצע הקפה של יום שישי. הוא לא שאל. הוא הודיע. "יעל, תני לי את המפתחות...
במשך עשרים ושלוש שנה, כל ערב בדיוק בשעה שמונה, סבא יעקב היה לוקח את הקופסה הכחולה מהארון שמעל המקרר. הוא היה יוצא למסדרון, כורע באיטיות –...
נטע לא הבינה למה האיש שעמד לידה על המדרכה הרטובה נראה כל כך אבוד. הוא לבש ז'קט מרופט, מכנסי ג'ינס קרועים בברכיים וכפכפים ישנים — לא...
התפרים עוד כאבו כמו אש חיה. חמישה ימים אחרי ניתוח קיסרי חירום, מצאתי את עצמי עומדת בכניסה לבית החולים איכילוב, מחזיקה את יהלי הקטנה עטופה בשמיכה...
הידית של דלת הכניסה הסתובבה באיטיות, כאילו מישהו בצד השני מהסס. השעה הייתה עשר וחצי בבוקר, יום חמישי. השמש של תחילת יוני הציפה את הסלון באור...
אף פעם לא הבנתי למה הוא שונא פרחים. חמש־עשרה שנה של נישואים, ובכל פעם שהייתי רומזת – אפילו בעדינות – שהוא יכול להביא לי זר ליום...