השעה הייתה כמעט שתיים לפנות בוקר כשהטלפון של מיכל זמזם על שידת הלילה. לא צלצול, רק רטט חלוש, אבל מספיק חד כדי לחצוב סדק בדממה של...
שדה התעופה בן גוריון, טרמינל 3, אולם מקבלי הפנים – רצפה מצוחצחת ורחש בלתי פוסק של מזוודות. נעמדתי מאחורי עמוד בטון, מחזיקה קפה שהתקרר מזמן. בעלי,...
יוסי ישב בכיסא הגלגלים ליד החלון הגדול בחדר האוכל של בית האבות "נוף הכרמל" בחיפה, אבל הוא לא ממש הביט בנוף. העיניים שלו היו נעוצות במגרש...
הסופה דפקה על חלונות הבית הקטן של חנה כבר שעות. היא הייתה עטופה בשמיכה בסלון, ולא התכוונה לזוז. בת 76, אלמנה שגרה לבד ברחוב השקד 12...
הווטרינרית התקשרה ביום רביעי בצהריים. אמא החזיקה את הטלפון ביד אחת, וביד השנייה ליטפה את הראש של גורי. כולנו ישבנו בסלון, אפילו אורי בן השש, והבנו...
נמאס לי להיות הארנק של קרובי המשפחה שלו ליאת חזרה הביתה באותו יום כמעט בעשר בלילה. הברכיים זמזמו, ברקות דפק כאב עמום — שתים־עשרה שעות בחדר...
האולם היה כולו נצנצים ופרחים לבנים, וכולם חייכו כאילו אני לא יושבת שם בשולחן המרכזי עם לב מפורק מבפנים. ליאת, הבת שלי, נראתה כמו מלאך בשמלת...
האוויר במסעדה היה דחוס בריח של יין לבן יקר וניחוח עדין של כמהין. נועה ישבה מול האישה האלגנטית, לבושה בשמלת כותנה פשוטה שהביאה מהבית, והרגישה איך...
בטופס של ברוטוס היה כתוב "שלוש החזרות בשנה וחצי". נועה הניחה את הרצועה על רצפת הבטון של הכלבייה ושחררה את הקליפס. כלב מעורב, גדול, בצבע חום-אדמדם,...
ערב. האוויר במלון לחוף ים המלח עמד דומם ודחוס מחום, גם בשעה זו. נוגה התיישבה על ספסל האבן הרחב בקצה הטיילת, מוודאת שהשמלה הבהירה לא תתלכלך...