שלושה ימים אחרי שהיא חזרה, אמא שלי השליכה את הצלחת על אשתי. ואז כרמית אמרה: תקראו את הפקודות שלי. הארוחה החגיגית התקיימה בשמונה בערב בדייקנות, באולם...
— אל תדאגי, אחותך לא עוברת לגור אצלנו, — אמרה מאיה בקול שלא השאיר מקום לפרשנות. — וגם לא גיא, וגם לא אמא שלך. מאיה פרשה...
באותו יום שישי, גיא הופיע בכניסה לבניין שלי עם קרטון בידיים. הוא נשען על מסגרת שער החניה, ממש איפה שהבוגנוויליה של השכנה גלשה מעל הגדר. היה...
הטלפון הצעצוע של שני אולם בית המשפט בתל אביב עמד לשמוע את גזר הדין. נגה אברמוב ישבה לבדה בשולחן ההגנה. הידיים שלה רעדו על הברכיים. עשרים...
הרפת הקטנה ליד נגב, לא רחוק מירוחם, הייתה מתעוררת כל בוקר באותו הסדר. עוזי בן־עמי, בעל המשק, בן חמישים ושתיים, לוקח דלי סובין ויוצא מהבית לפני...
רחל בן־עמי הייתה בת חמישים ושמונה, ועם מפתח שכבר לא פתח שום דבר. היא הבינה את זה ביום שלישי, בשבע ורבע בבוקר, מול "מוסך בן־עמי" ברחוב...
דלת, שעון, ותינוקת ששמה נועה כשהמפתח נסב בדלת, קפאתי במקומי. הייתי בת שלושים ואחת, אם חד-הורית, ועבדתי כמנקה בווילה של איש עסקים בהרצליה פיתוח. באותו בוקר...
לפני שהם טסו לכרתים, גיא הביא לי את המפתחות ורשימה כתובה ביד אשתו, שירן. שמונה סעיפים, עיגולים קטנים מעל ל-י'. השקיה כל יומיים, אוכל לחתול בוקר...
אבנר התכופף אליי ולחש: "תסתירי את הידיים מהשולחן, רואים את הכוויות." הסתרתי. הנחתי כפות ידיים על הברכיים, שילבתי אצבעות. שני כתמים לבנבנים בגב כף היד השמאלית...
הגשם סוף סוף נפסק, והרחובות של רמת גן נשארו רטובים ונוצצים מתחת לשמיים אפורים. השעון ברכב שלי הראה 16:17. על מושב הנוסע, הקופסה ממאפיית "לה בריוש"...